OPIS STRON W INTERNECIE



Szukaj:


Wybierz język: ar | id | bg | ca | ceb | cs | da | de | et | en | es | eo | fr | he | hr | it | ko | lt | hu | nl | ja | no | pl | pt | ru | ro | sk | sl | sr | fi | sv | te | tr | uk | zh

פורטל:אמנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש


עריכהפורטל אמנות
המונה ליזה מאת לאונרדו דה וינצ'י

אָמָּנוּת היא שם כולל לתחום בתרבות האנושית בו מבטא האדם רעיונות וחוויות באמצעות שימוש בדמיון, בכישרון ובמיומנויות נרכשות. לרוב, הגדרה רחבה זו מתייחסת לשלל פעילויות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה, מחייבת ומוגדרת מראש, אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האמן, ומתבססת על כשרונו המיוחד. בתחום האמנות נכללים ענפים רבים ומגוונים אשר נתפשים כתוצר וכביטוי של התרבות האנושית.

עריכהערך נבחר

"הזכוכית הגדולה" או "הכלה מופשטת על ידי הרווקים, אפילו" היא יצירת אמנות מאת האמן הצרפתי-אמריקאי מרסל דושאן. היצירה נוצרה בין השנים 1915 - 1923 ומוצגת כיום במוזיאון פילדלפיה לאמנות.

העבודה נחשבת לאחת מיצירות האמנות החשובות והייחודיות במאה ה-20 והשפיעה על אמנים רבים. היא מציגה, בצורה סמלית, תהליך של מפגש מיני כושל בין "כלה" לבין תשעה "רווקים" המחזרים אחריה. דושאן מציג את המפגש כבמעין מכונה המכוונת לאהבה, אך אינה מצליחה להשיג דבר מלבד סבל ותסכול. תהליך העבודה על היצירה לווה בפיתוח איקונוגרפיה מורכבת, אותה פרסם דושאן בקובץ אותו כינה "הקופסה הירוקה". למרות התקופה הארוכה שהשקיע דושאן בתכנון ובעבודה על היצירה, החליט דושאן לנטוש את העבודה עליה. בנוסף, לוחות הזכוכית המרכיבים את היצירה נשברו ודושאן נאלץ לשחזרה ולהדביק את שבריה.

עריכהערכים מומלצים

אדריכלות ימי הביניים - אדריכלות גותית - אדריכלות כנסיות - אוריגמי - אל ליסיצקי - אמנות יפנית - בית זאנאדו - גורד שחקים - דאגרוטיפ - דאדא - דודו גבע - דייגו ולסקס - דלות החומר - הזכוכית הגדולה - הספינקס הגדול של גיזה - העיר הלבנה - הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני - הקרנף של דירר - הרמן שטרוק - ויה דולורוזה - יאן ורמר - יצחק דנציגר - כיפה - כתב הירוגליפי - לאונרדו דה וינצ'י - לודוויג מיס ון דר רוהה - מנורת הכנסת - נמרוד (פסל) - סרט אפל - פול קיין - פיסול - פיסול יווני - הפירמידות במצרים - פליקס החתול - פרידנסרייך הונדרטוואסר - פרתנון - קמרה אובסקורה - קתדרלת שארטר - קתה קולוויץ - ראינוע - תמונתו של הרמב"ם - תכריכי טורינו

עריכהפורטלים קרובים
עריכהקטגוריות
תחומי האמנויות

אמנות חזותית - אמנות הבמה - ספרות


תחומי האמנות החזותית

ציור - פיסול - רישום - הדפס - אדריכלות

עיצוב - מיצב - מיצג - צילום - קולנוע - וידאו ארט


אמנים ויצירות אמנות


תולדות האמנות

תולדות האמנות | אסכולות באמנות | היסטוריה של אדריכלות המערב | סגנונות באדריכלות


מונחים בתחומי האמנות החזותית

מונחון האמנות | מונחון האדריכלות הקלאסית | מונחון האדריכלות הגותית


עריכהיצירת אמנות נבחרת
עריכהמבט על אסתטיקה

אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? מהו ייצוג של יופי? מהו טבעה של יצירת האמנות? המונח עצמו נוצר בשנת 1750, על ידי הפילוסוף אלכסנדר גוטליב באומגרטן ופירושו ביוונית: "להיות מודע".

אסתטיקנים רבים ראו את הצורך במתן הגדרה של האמנויות השונות ובחלוקתן בהתאם לאופיו השונה של כל מדיום ומדיום. ביוון העתיקה, למשל, הייתה נהוגה חלוקה בין אמנויות שנתפשו כמחקות וכבעלות אופי מימטי, אמנויות שנתפשו כמשמרות אובייקטים כגון שימור הגוף בגימנסיון, ואמנויות היוצרות אובייקטים. לעומת זאת, בתקופת ימי הביניים הייתה נהוגה חלוקה בין שבע "האמנויות החופשיות", אריתמטיקה, גאומטריה, אסטרונומיה, מוזיקה, לוגיקה, רטוריקה ודקדוק, לבין "אמנויות מכניות" כגון חקלאות ונפחות, לצד ציור ופיסול.


"פלאטוניזם" הוא שמה של תפישה פילוסופית שיצר הפילוסוף היווני אפלטון, לפיה המציאות אותה אנו תופשים בחושינו היא רק צילה של מציאות נעלה יותר. העולם הממשי, גורס אפלטון ב"משל המערה", הוא אשליה, צל על קיר המערה. תפישה אמיתית של העולם, שלא כצללים, תיתכן רק כאשר נשמת האדם תשתחרר מכבליה ובכוח המחשבה תתעלה ותוכל לראות את הדברים כפי שהם "באמת". תפיסה זו הופיעה גם בכתביהם של פילוסופים "ניאופלאטונים" ואף השפיעה על תפיסת העולם הנוצרית. ביטויים רבים של גישה זו ניתן למצוא ביצירות אמנות מתקופת הרנסאנס, כגון תקרת הקפלה הסיסטינית של מיכלאנג'לו, "הולדת ונוס" של סנדרו בוטיצ'לי ועוד.

עריכההידעת?

באצ'ו פונטלי, אדריכל הקפלה הסיסטינית, תכנן את המבנה על פי המידות והפרופורציות של בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך בירושלים. הכנסייה שבנה החליפה כנסייה קודמת שעמדה באותו מקום.

עריכההיום בהיסטוריה, 11 בנובמבר
לאירועי היום בהיסטוריה נוספים
עריכהדמויות בתולדות האמנות החזותית

שרלוטה (לוטה) סלומון (1917 -1943), אמנית יהודייה-גרמנייה שנספתה בשואה.

עבודותיה, אשר קיבלו חשיפה ציבורית גדולה החל משנות ה-90 של המאה ה-20, מאופיינות ברצון לשלב בין אמנויות. היא הותירה אחריה כאלף ושלוש מאות ציורים שצוירו בשנה אחת, המתעדים בפורמט של מחזה את משפחתה ואת תקופתה. בציוריה שצוירו בצבעי גואש, ניכרת השפעה אקספרסיוניסטית חזקה, לצד השפעות נוספות.

עריכהסגנונות ואסכולות בתולדות האמנות
אפולו בלוודרה

תולדות האמנות הינו תחום הדן בהיסטוריה של האמנות החזותית. על אף שהוא משיק בנקודות רבות לתחום הפילוסופיה והאסתטיקה, אין הגדרת טבעה של 'האמנות' מהווה את תחום העיסוק המרכזי שלו. התחום של תולדות האמנות מנסה לסווג שינויים ותקופות באמנות במשך הזמן; וכן להבין טוב יותר כיצד מעצבת האמנות וכיצד היא מעוצבת על ידי החברה והתרבות.

ההיסטוריון האיטלקי ג'ורג'ו ואזארי נתפש כאבי תחום תולדות האמנות. עבודתו המרכזית של ואזארי הייתה חיבור בשם "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר" ובו תיאר את הביוגרפיה של אמנים בני תקופתו. הספר פורסם בשנת 1550 ומהדורה שנייה שלו יצאה בשנת 1568. התחום בצורתו המודרנית, כמחקר היסטורי שיטתי, החל להתפתח במאה ה-18 בידי חוקרים כגון יוהן יואכים וינקלמן ויוהן גוטפריד הרדר, אולם היה זה יעקב בורקהרדט אשר השווה בין הכתיבה אודות האמנות לכתיבת ההיסטוריונים. בורקהרדט תיאר את האמנות מתוך הקשרה ההיסטורי, כמבטאת בעלת קול ייחודי של 'רוח התקופה'.



תקופות בתולדות האמנות

תנועות וזרמים מסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20

המחצית השנייה של המאה העשרים

סגנונות מקומיים




עריכהאמנות ישראלית

אמנות ישראלית | פיסול ישראלי | אדריכלות ישראלית | קולנוע ישראלי | אמנות יהודית | צילום ישראלי


נמרוד
עריכהציטוט נבחר
אני אף פעם לא קורא עיתונים, במיוחד לא סקירות על העבודות שלי. אבל בזמן האחרון עשיתי לי הרגל לקרוא בעיון רק סקירות על הדברים שאני מייצר - כלומר, כל דבר שנושא את שמי. "כשהייתי עושה את העבודה בעצמי," הסברתי לדמיאן, "אף פעם לא קראתי ביקורות ואפילו לא פרסומות שקשורות אלי. אבל אז, כשכאילו הפסקתי ל ע ש ו ת דברים והתחלתי ל י י צ ר דברים, נוצר צורך לדעת מה אנשים אומרים על הדברים האלה, כי כבר לא היה בזה שום דבר אישי. כך שזו הייתה החלטה עסקית - להתחיל לקרוא סקירות על הדברים שאני מייצר, כי בתור מנהל של חברה הייתי צריך לחשוב גם על אנשים אחרים.
אנדי וורהול, מא' לב' ובחזרה: הפילוסופיה של אנדי וורהול, הוצאת בבל, 2005.
עריכהתערוכות

מוזיאונים לפי מדינה | מוזיאונים לפי נושא | מוזיאונים לאמנות בישראל | גלריות לאמנות בישראל


תערוכות



"ינשוף" (1955) מאת יגאל תומרקין, המשכן לאמנות על שם חיים אתר




עריכהאמנות ברשת



עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:


מצאו ערכים לשיפור בנושא אמנות: דורשי שכתובדורשי עריכהדורשי השלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורותלפישוט (יש לגלול את המסך כלפי מטה)


פורטל מומלץ
Change language: All | العربية | Bahasa Indonesia | Български | Català | Cebuano | Česky | Dansk | Deutsch | Eesti | English | Español | Esperanto | Français | עברית | Hrvatski | Italiano | 한국어 | Lietuvių | Magyar | Nederlands | 日本語 | Norsk (bokmål) | Polski | Português | Русский | Română | Slovenčina | Slovenščina | Српски / Srpski | Suomi | Svenska | తెలుగు | Türkçe | Українська | 中文

Wikipedia jest zarejestrowanym znakiem towarowym Wikimedia Foundation
Wszystkie materiały pochodzą z Wikipedii, obięte są licencją GNU Free Documentation License